בימים שבהם המחשב עדיין לא היה קיים, אנשים דיברו וחלקו מידע בדרכים רבות. אחת הדרכים הקדומות ביותר הייתה קוד מורס. זה היה קוד של נקודות וקווים שמייצגים את אותיות האלפבית. קוד מורס אפשר לאנשים לשלוח הודעות דרך קווי טלגרף ולתקשר על מרחבים ארוכים.
עם התפתחות הטכנולוגיה, האנשים דרשו שיטות טובות יותר לניהול והimpanת נתונים. זה הוביל ל דבק נייר . גישה זו שמרה על מידע על סרטים ארוכים של נייר עם חורים שנחפרו בהם. החורים יצרו תבניות שסימלו אותיות ומספרים שונים, כך שהמחשבים могו לקרוא את המידע.
הדפסה על סרט נייר הייתה בהחלט בעלת יתרונות רבים כאמצעי לאחסון ושיתוף מידע. יתרון גדול אחד היה שהסרט היה חזק. ניתן היה לאחסן אותו לתקופות ארוכות ללא פגיעה, כך שהיה זה דרך אמינה לאחסון נתונים. Además, הסרט היה קל להזז והיה ניתן לקרוא אותו על ידי אנשים ומחשבים. זה אומר שזה יהיה טוב לשידור מידע.
הדפסה על סרט נייר הייתה התפתחות חשובה בעולם המחשבים והתכנות הקדום. לפני סרט הנייר, תכנת מחשב השתמשו בקרטיסיות חיתוך כדי להכניס נתונים לתוך מחשבים. זו הייתה תהליך איטי ומלא שגיאות. הדפסה על סרט נייר עשתה זאת כל כך מהירה וקלילה שהתכנת מצאו שהיא מהירה ומדויקיוקנית.
מדפסת סרט נייר אפשרה גם לתכנת להשתתף ולהתאים על פרוייקטים. באמצעות החלפת סרטים של נייר הם היו יכולים להחליף קוד ונתונים בין מחשבים שונים. השיתוף הזה הוביל לפיתוח טכנולוגיות ויישומים חדשים.
דפסת נייר עם סרט נעשה באמצעות מכשיר שנקרא חורר סרט. זהו הכלי לחיתוך חורים בסרט נייר ארוך. החורים מוצבים בקבוצות המייצגות אותיות שונות או פקודות. הסרט הנייר מוזן לתוך מחשב או מדפסה, עם חיישנים הקוראים את החורים ומתרגמים אותם לנתונים דיגיטליים.
למרות דבק נייר אפילו שזה עשוי להיראות ישן, הוא חווה חידוש בעשורים האחרונים. עסקיםות מחפשות דרכים זולות וחסכות אנרגיה לאחסון והעברת נתונים. דפסת סרט נייר משמשת כיום בהקשרים מודרניים רבים, כולל ארכive של נתונים וקידוד קבצי מוסיקה ווידאוيديו, ואפילו כאמצעי לאמנות.